#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. 'טהור בכלי עץ טמא בכלי מתכות, טהור בכלי מתכות טמא בכלי עץ' מהו ומדוע?	"גולמי כלי עץ - טמאין, פשוטיהן - טהורין, גולמי כלי מתכות - טהורין, פשוטיהן - טמאין.<p dir=""rtl"">פ' גלמי שלא נגמר תיקון הכלי, אבל אם חסר בעצם חקיקת הכלי אף בכלי עץ טהור. הטעם שטיהרו גלמי כלי עץ וטמאו בכלי מתחות - ר' יוחנן אמר הואיל ודמיהם יקרים, ר&quot;נ אמר הואיל ולכבוד עשויים, [איכא בינייהו כלי עצם].</p><p dir=""rtl"">(פשוטי כלי עץ טהורים - דהוקש לשק &quot;מכל כלי עץ או בגד או עור או שק&quot; מה שק מטלטל מלא וריקם אף הנ&quot;ל, אבל כלי מתכות לא הוקש לשק.)</p>"	חולין כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כה: 1 כלי עצם (של בהמה ושל עוף) האם מקבלים טומאה ומנין?<p dir=""rtl"">ומה דין גלמיהם?</p>"	"&quot;וכל מעשה עיזים&quot; עצם הפסוק בא לרבות כל מה שבא מהעז מהקרנים טלפים וכד' (שהרי עור כבר כתיב &quot;וכל כלי עור&quot;), 'וכל מעשה' לרבות שאר בהמה וחיה, 'עיזים' למעט עופות.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן שביאר הטעם בגלמי כלי מתכות שטהורים משום דלכבוד עשוים, גלמי כלי עצם טמאים, שאינם לכבוד, אבל לר&quot;נ שביאר מפני שדמיהם יקרים הוא נמי דמיהם יקרים וטהור.</p>"	חולין כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה: 2 'החייב בשקדים המרים פטור במתוקים החייב במתוקים פטור במרים' מהו? מה דעת החולקים וכיצד הלכה?	"שקדים המרים - קטנים חייבין, גדולים פטורין, מתוקים - גדולים חייבין, קטנים פטורין. <p dir=""rtl"">רבי ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו זה וזה (לרש&quot;י קטנים בין מרים בין מתוקים, לתוס' מרים בין גדולים בין קטנים) לפטור, ואמרי לה זה וזה (לרש&quot;י גדולים, לתסו' מרים כנ&quot;ל) לחיוב, דגדולים מרים נמי אפשר למתקן ע&quot;י האור.</p><p dir=""rtl"">אמר רבי אלעא הורה רבי חנינא בצפורי כדברי האומר זה וזה לפטור.</p>"	חולין כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כה: 3 תמד האם דינו כיין או כמים? <p dir=""rtl"">כמאן אזלא מתניתין 'התמד עד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה, משהחמיץ ניקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה'?</p>"	"מתמד ומצא יין כדי מידתו חכמים סברו שפטור מהמעשר ור' יהודה חייב. רב נחמן סבר דבהחמיץ פליגי אבל לא החמיץ לא מחייב ר' יהודה, ופליג אדר' אלעזר דאמר דמודים ר&quot;י וחכמים שאין מפרישים עליו ממקום אחר אלא אם החמיץ (משמע שאף בלא החמיץ חייב לר&quot;י אלא מפריש מיניה וביה &lt;רש&quot;י&gt; וחכמים מודים שבהחמיץ מפריש מיניה וביה, הרי שהחמיץ חייב לכו&quot;ע &lt;תוס&gt;).<p dir=""rtl"">מתניתין - לרב נחמן כר' יהודה ומודה באינו ראוי להחמיץ כנ&quot;ל, ולרבא (אליבא דר&quot;נ) מתניתין ריב&quot;נ דאזל בתר טעמיא ומראה ואף אם ראוי להחמיץ אם עכשיו לא החמיץ וטעמו ומראו מים הרי הוא כמים, ולר&quot;א י&quot;ל שמתניתין כרבנן.</p>"	חולין כה:		
